תרד – מוצא ושימושים בו באוכל מסורתי

תרד

מוצאו של צמח התרד (Spinacia oleracea) במאה ה-11 לספירה, באזור המפרץ הפרסי.

במקור שימשו עלי התרד הירוקים לרפואה כפי הנראה בשל ריבוי חומצה אוקסלית המצויה בצמח.

לתרד ערך תזונתי גבוה והוא מכיל כמות גדולה של ויטמינים, חומצה פולית,

סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון.

הפופולאריות הגדולה של הצמח הושפעה מסדרת הטלוויזיה הפופולארית "פופאי" ששאב את כוחו המופלא מאכילת פחית עלי תרד.

שימושים נפוצים: תרד הינו מרכיב חשוב ומרכזי המצוי במוצרי פסטה ביניהם, ספגטי ומילוי נפוץ במיוחד לרביולי.

תרד מוסיף טעם מיוחד לתערובות תיבול מיובשות ורטבים.

תרד מתאים במיוחד כתוספת יצירתית לתבשילי אורז ומאכלי תפוחי אדמה,

תוספת אנינה המעניקה טעם וצבע למנות דיאטטיות שונות, פשטידות וסלטים שונים